שבעה שלבים להיות ביחד

1. אל תתקיפו אדם ששרוי בכאב, על אחת כמה וכמה את בן/בת הזוג שלכם! כמה פעמים אמרו לכם בני זוגכם, "אולי כבר תצא/י מזה?" התנהגות זו אינה רק חסרת רגישות, היא אכזרית.

2. אחד הצרכים העמוקים ביותר של האדם הוא להיות מובן. כשאנו מתייחסים בזלזול לכאבם של בני הזוג, אנו רחוקים מיצירת חוויה מזינה של הבנה. בכל פעם שאנו דוחים את כאבם של בני הזוג ולא מקדישים את הזמן כדי להבין אותם, אנו מחמיצים הזדמנות גדולה ליצור קרבה גדולה יותר. אחד ממעשי הנדיבות הגדולים ביותר שיכול אדם לעשות למען חברו הוא להקשיב לו, בלי כל שיפוט.

3. "לא תשנא את אחיך בלבבך" 

העיקרון: אל תתעלמו מרגשות שליליים ואל תכחישו את קיומם. אתם אחראים לעבד ולפתור את הרגשות השליליים שלכם כלפי אחרים.

פרשני התורה מסבירים כי כוחו של ציווי זה טמון במילים "בלבבך". משתמע מכך, כי קיומם של רגשות שליליים ואפילו רגשות שנאה הוא טבעי. רק למיסטר ספוק מ"מסע בין כוכבים" לא היו רגשות שליליים כלפי אחרים. למרבה הצער, אנשים רבים שגדלו באווירה רגשית לא-בריאה, אינם מרשים לעצמם להרגיש את הרגשות השליליים שלהם ולעתים גם לא את הרגשות החיוביים! יש כאלה שמאמינים שאנשים מפותחים לא מרגישים רגשות שליליים בכלל.

זוהי אינה גישתה של היהדות כלפי רגשות. התורה מניחה שיהיו לנו רגשות שליליים כלפי אחרים, והמפתח שהיא מעניקה לנו הוא הציווי לפתור אותם, לא להיאחז בהם ולהניח להם לתסוס בתוכנו. הבעיה איננה עצם קיומם של הרגשות השליליים, אלא חוסר היכולת להתמודד עמם ביעילות! והדרישה ההכרחית להתמודדות יעילה עם רגשות שליליים היא להיות כנים עם עצמכם. בין בני זוג, רגשות שליליים שאינם מובנים ואינם פתורים הופכים להיות רעילים והרסניים. יש להבינם ולהתמודד בהם.

הלקאה עצמית, רגשות אשמה או האשמת אחרים הן דרכים להימנע מלקיחת אחריות על רגשותיכם. יש דרכים שבהן תוכלו לבדוק מהם הרגשות השליליים שלכם ולהתמודד עמם: עבדו עליהם בעצמכם, שוחחו עם חבר טוב או דונו בהם עם בן/בת הזוג. אם הרגשות השליליים נמשכים, פנו לעזרת איש מקצוע.

אחד האתגרים בשמירה על גחלת האהבה הוא ללמוד מהרגשות השליליים שלכם כלפי בן/בת הזוג ולפתור אותם.

4. "הוכח תוכיח את עמיתך" 

עיקרון א': כשמישהו פוגע בכם, ספרו לו על הרגשתכם.

איננו יכולים להרחיק אנשים מחיינו מכיוון שהם פוגעים בנו. היהדות דורשת מאתנו לתקשר עם אותם אנשים שפוגעים בנו ולנסות לתקן את היחסים איתם על-ידי תקשורת פתוחה וכנה. בנישואין, תקשורת טובה היא הכרחית. עלינו לומר לבני הזוג כיצד אנו מרגישים כדי לפתור בעיות ולהתגבר על משברים. על בן הזוג (או בת הזוג) לדעת שהוא עשה משהו שפגע בי, או שהוא נוהג לעשות משהו שמציק לי. רק כך תוכל להיפתר הבעיה.

עיקרון ב': כדי לתקשר, עליכם להרגיש בטוחים.

כדי שתוכלו לדבר עם בני הזוג על רגשותיכם, צריכים בני זוגכם להיות פתוחים לשמוע ולאפשר לכם לבטא את רגשותיכם ללא שיפוט, לעג או ביקורת. יצירת מרחב בטוח שבו תוכלו לשתף ברגשותיכם זה את זו היא תנאי מוקדם לתקשורת פתוחה וכנה. באיזו מידה אתם מרגישים בטוחים עם בן/בת הזוג ? כמה בטוחים אתם גורמים לו/ה להרגיש ?

5. "ולא תישא עליו חטא" 

העיקרון: ביטוי רגשותיכם אינו מהווה היתר לבייש את בן/בת הזוג, לגרום לו/ה להרגיש אשמה או להתעלל בו/ה.

רש"י, הפרשן התנ"כי המפורסם, מפרש ציווי זה כך: אסור לבייש אדם אחר בשעה שאנו מוכיחים אותו על התנהגותו הפוגעת. בושה היא אחד הרגשות הכואבים ביותר שיכול אדם לחוות. היהדות משווה מעשה של גרימת בושה לשפיכות דמים.

יש שלושה סגנונות תקשורת. יש אנשים שאינם מספרים לבני זוגם כאשר הם חשים פגועים. זהו סגנון פאסיבי, שגורם לסבל ולריחוק גדולים. לעתים הסיבה שבן/בת הזוג בוחרים לא לשתף ברגשותיהם היא החשש מתגובת הצד השני. לכן, חיוני שבני הזוג ילמדו כיצד ליצור מרחב בטוח זה עבור זו. אם אינכם מרגישים בטוחים עם בן/בת הזוג, לעולם לא תספרו להם איך אתם באמת מרגישים והם לא יידעו שהם גרמו לכם צער.

צורת תקשורת נוספת שאינה נכונה היא תוקפנות. אנשים תוקפניים יודעים לבטא את רגשותיהם וכעסם רק בצעקות או בלעג וציניות. ברור שסגנון תקשורת זה אינו יעיל ובמקרים רבים הוא פוגעני.

הסגנון היעיל ביותר הוא סגנון אסרטיבי. תקשורת אסרטיבית פירושה שאתם יכולים לומר לבן/בת הזוג שלכם כיצד אתם מרגישים, ולהסביר להם שהם פגעו בכם או שהם עושים משהו שמטריד אתכם – ללא פרובוקציות. תקשורת אסרטיבית נותנת לכם הזדמנות להישמע ולהיות מובנים, מבלי שהצד השני ייפגע. כך אתם יכולים לבטא את רגשותיכם בכנות ובכבוד בפני בן/בת הזוג. הם עשויים לבחור להקשיב לכם או לא להקשיב לכם, אך לפחות אתם עשיתם את שלכם: ביטאתם את עצמכם כראוי ולא ביישתם אותם. 

אחת המיומנויות החשובות ביותר הדרושה לבני זוג כדי להצליח בנישואין, היא היכולת שמכונה "יכולת תיקון תקלות". תקשורת אסרטיבית היא הכלי החיוני הדרוש לשם התגברות על "תקלות" כגון אי הבנות, קונפליקטים ומשברים. ה"תקלה" נחשבת מתוקנת כשלא נותרים רגשות כעס, טינה או רגשות שליליים אחרים. במילים אחרות, הקונפליקט נפתר במאת האחוזים. 90 אחוז זה לא מספיק. אם יש לכם 50 מריבות ואתם פותרים כל אחת ב- 90%, אתם נשארים עם 10% טינה, כפול 50. תתפלאו לגלות באיזו מהירות מצטברות כמויות קטנות אלה של טינה! כשהרגשות השליליים אינם נעלמים לחלוטין, הקשר נחלש והאהבה דועכת. בדרך כלל, הנושא הספציפי הוא לא הבעיה. התקשורת לגבי הנושא היא הבעיה האמיתית ! אהבה יציבה מבוססת על תקשורת טובה.

6. "לא תיקום ולא תיטור את בני עמך".

העיקרון: אם לא תפתרו את כל ה"עניינים" הלא פתורים, תמשיכו לפגוע זה בזו.

למרבה הצער, זוגות רבים מדי לא מתקנים את התקלות במאת האחוזים, וכתוצאה מכך הם אוגרים רגשות שליליים ונותרים עם עניינים לא פתורים שממשיכים לפגוע במערכת היחסים שלהם. כשפצעים ישנים אינם מחלימים באופן מלא, הם מזדהמים והאהבה מתחילה לדעוך. ציווי זה מלמד על שתי הדרכים שבהן מנסים אנשים לפגוע במי שפגע בהם: נקמה ונטירת טינה.

נקמה בנישואין פירושה "להחזיר" לבן/בת הזוג. בתגובה לפגיעה כלשהי, אתם עלולים למנוע מבן/בת הזוג עזרה או דברים אחרים כגון אינטימיות, חיבה או נדיבות כלשהי. כשאחד מבני הזוג שותק שתיקה רועמת, נסוג לתוך עצמו או מתקיף את השני בהאשמות ותלונות – כל אלה הן צורות של נקמה, שעד מהרה יתחילו לגבור על להבות האהבה.

נטירת טינה היא דרך נוספת שבה אנו מנסים להחזיר פגיעה. כשאנו אומרים לבן/בת הזוג דברים כגון, "אני אעזור לך, אבל אל תחשוב שאני שוכחת את מה שעשית לי הבוקר!" או "אני אעשה את זה בשבילך, כי אני לא רוצה לרדת לרמה שלך", זוהי נטירת טינה.

7. "ואהבת לרעך כמוך" 

העיקרון: כשאנו פותרים את הרגשות השליליים שלנו כלפי הזולת, אנו יוצרים מרחב לאהבה.

העובדה שהציווי לאהוב מגיע אחרון בסדרה מעיד על הנקודה החשובה הזו: אהבה ואינטימיות אינן יכולות לצמוח וללבלב באווירה של רגשות שליליים. אם ברצונכם להישאר מאוהבים לשארית חייכם, עליכם להתעמת עם הרגשות השליליים ולפתור אותם. תמיד קל יותר להתעלם מרגשותינו או לנסות לתרץ אותם. אבל הגישה הזו לא עובדת! הדרך הקשה – ובסופו של דבר הדרך היחידה – היא להכיר ברגשות המטרידים אותנו, להבינם, לקחת אחריות ולעבוד עליהם. עליכם להתחייב להיות כנים עם עצמכם ועם בני הזוג שלכם. אם אינכם מרגישים את האהבה שאתם רוצים להרגיש, קרוב לוודאי שאתם ובן/בת הזוג שלכם אוגרים רגשות שליליים שעמם לא התמודדתם ביעילות.

הרב נח וינברג מגדיר "אהבה" כעונג שאנו מרגישים כשאנו רואים באחרים את מעלותיהם ובה בעת מקבלים אותם על מגרעותיהם. כשרגשות שליליים כגון כעס, טינה, בושה, בדידות ואשמה קיימים, הם מעיבים על יכולתנו לראות את הטוב באחרים. השלילי תמיד מסתיר את החיובי. רק לאחר שיצרתם מרחב לאהבה על-ידי הסרת הדברים השליליים, תוכלו לזהות ולהעריך את המעלות של בן/בת זוגכם, וכך תתעורר בכם האהבה ותמלא את המרחב שביניכם, עד אפס מקום.

ביוגרפיית המחבר:

הרב דב הלר הוא תרפיסט מוסמך לייעוץ זוגי ומשפחתי, בעל תואר שני בפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת אנטיור, ובתיאולוגיה אקטואלית מאוניברסיטת הארוורד. יש לו גם תואר ראשון בפילוסופיה, והוסמך לרבנות בירושלים בשנת 1982. כיום הוא מנהל את מרכז הייעוץ של אש-התורה בלוס-אנג'לס, ובנוסף להוראה באש-התורה, יש לו קליניקה פרטית המתמחה בפסיכותרפיה של המבוגר, בייעוץ זוגי ובהדרכה פרטנית.