בס"ד
"וְהִבְדַּלְתֶּם בֵּין-הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה, לַטְּמֵאָה, וּבֵין-הָעוֹף הַטָּמֵא, לַטָּהֹר; וְלֹא-תְשַׁקְּצוּ אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף, וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-הִבְדַּלְתִּי לָכֶם, לְטַמֵּא. וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה; וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן-הָעַמִּים, לִהְיוֹת לִי."
(ויקרא כ, כה-כו)
רבינו ה'אור החיים' הקדוש מסביר שאין הקב"ה יכול לייחד את שמו ולהשרות שכינתו על מי שאוכל מאכלות אסורים, אלא על המשולל ממין הרע ההוא. והרש"ר הירש זצ"ל מוסיף בקונטרס 'מאכלות אסורות', שלא למניעת מחלות הגוף קבע הבורא את כללי החוקים האלה. אלא כשם שבית המקדש עלול להתחלל על ידי הטומאה כאשר לא שומרים את כללי ההנהגה בו, כך מאכלות אסורות מטמאים את בית המקדש הפרטי שאינו אלא אתה בעצמך: הגוף, הנפש והרוח.
"קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלוקיכם" – אנו בני ישראל נועדנו ונבחרנו להיות אנשי קודש, והתורה מזהירה ומצווה "ולא תטמאו בהם ונטמאתם בם!" – שומה עלינו לשמור את קדושת הגוף כשמירת בית המקדש.
על השולחן בו אנו אוכלים אנו מזכירים את הפסוק "זה השולחן אשר לפני ה'" – התורה אומרת לכל אחד ואחת מבני ישראל שבכל הזדמנות אכילה על השולחן יכולים לעבוד את ה' כהקרבת קרבן בבית המקדש, וששולחנו של אדם בביתו, כמזבח בבית המקדש.
זכות היא לנו לאכול מאכלות כשרים. ועלינו להיזהר ולהישמר בכשרות המאכל, לשמור על טהרת נשמתנו וניקיון מוחנו וזיכוכו. בדורנו שהטכנולוגיה קידמה בצעדים רבים את כל מוצרי המזון והכנתם במפעלי מזון ובבתי חרושת, והמאכלים הם מזון מוכן ומלאכותי וכמעט לא נשאר מה להכין בבית, נשכחו מנהגים והלכות רבות בדיני כשרות המזון. והיות ובלתי אפשרי לכל אחד ואחת לטרוח לברר מקורות המזון ודרכי ייצור המזון ולבדוק את כשרותם, לכן מקובל מדורי דורות שהרבנים הממונים על הציבור ובתי הדין ממנים מטעמם 'משגיחים' באי כוחם להשגיח במפעלי המזון ולהשגיח על תהליכי הייצור. רק מוצר מזון שהשגיחו על ייצורו והוא כשר, נחתם בחותמת הרבנות המשגיחה והמכשירה. וכך ציבור צרכני המזון הכשר יודעים מה לקרב ומה להרחיק.
ולכן, כאשר באים לקנות מוצר מזון, יש להקפיד לבדוק כשרותו בהכשר ובהשגחה על ידי רבנות מוסמכת, וגם במקומות ציבוריים יש להקפיד לאכול רק במקומות שיש עליהם השגחה קפדנית. ולא להסתמך על שמועות או השגחות מפוקפקות. כמו כן יש לדרוש בכל מקום תעודה בתוקף מהרבנות הראשית המוסמכת לתת תעודת הכשר. ומן הראוי גם לברר מהמשגיח המקומי מה מצב הכשרות בעסק.
ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים שיסייע בעדנו לשמור על כשרות המזון לקדושת הגוף ולטהרת נשמתנו, ולא תצא מכשול מתחת ידינו, ובכך נתקדש בקדושת בית המקדש הכללי בבית עולמים בהר המוריה בירושלים הבנויה, אמן.
